אמא שלי נפטרה בשיבה טובה בגיל 95. אני הייתי הבת שטיפלה בה.
השלבים שעברתי עם אימי ממצב של הורה מתפקד, למתפקד חלקית, ללא מתפקד – היו תהליך למידה עם תובנות, תסכולים, כעסים השלמה והתפתחות.

גם כשהורינו מבוגרים אנו מצפים מהם להיות ההורים שלנו, ולפעמים הורינו הופכים לרגעים להיות ילדים,
ולנו הילדים יש קושי לקבל את העובדה שהורינו אינם מתפקדים כהורים.

יש מן תהליך שקשה לקבל אותו, שבו חלק מהתפקודים של ההורה המבוגר אינם פעילים או פעילים במידה פחותה,
ותהליך ההתמודדות של הילד עם הקמילה של ההורה ותפקודיו אינה פשוטה.

בנוסף, אציין כאן תחומים נוספים שנדרשתי להתמודד איתם לצד הטיפול באימי, ואפרט את דרך ההתמודדות לגביהם בהמשך:

• יחסים עם אחים ובני משפחה שאינם נוטלים חלק שווה בטיפול בהורה המזדקן.
• טיפול רפואי – מי מקבל החלטות ומהם השיקולים של הגורמים המקצועיים לעומת שיקולי ההורה המזדקן.
• שירותים הנתינים ע"י גופי המדינה – ייעול הבירוקרטיה